Tag Archives: חצי מרתון

אז איך נראים כשרצים Chi Running?

במה שונה הריצה שלך, מ״סתם״ ריצה?..

איך מבדילים בין Chi Runner לבין רץ ״רגיל״.

לא אחת שואלים אותי את השאלות האלה בסדנאות, בשיחות סלון וסתם כך מסקרנות.

אז מה באמת מבדיל Chi Runner ממי שאינו Chi Runner?

______________________________________________________

הדבר הראשון שנראה לעין כאשר רואים Chi Runner זה העובדה שרצי Chi Running לא קורסים לתוך הקרקע.

אדם שרץ נכון יהיה ״גבוה״, תנוחתו מוארכת, והוא לא ״יקרוס״ לתוך האגן. הכתפיים יהיו מופנות קדימה ולא מעוגלות פנימה, והראש הגבוה יגרום לסנטר לרדת מעט למטה.

אצל Chi Runner ניתן תמיד לראות הטיית גוף קדימה. Chi Runner יעמוד זקוף בשלב העמידה. עם המעבר לריצה יטה את הגוף קדימה וישתמש בכוח המשיכה. ולא לטעות, הטיית הגוף קדימה משמעה לא כיפוף באגן (כפי שניתן לראות בתמונה השמאלית) כי אם הטייה של כל הגוף, מכפות הרגליים ועד קצה הגולגולת, כעמוד אחד. ישר, יציב ותומך.

לאחר הטיית הגוף קדימה, Chi Runner תמיד ירוץ בשקט. המגע עם הקרקע יהיה שקט ורגוע, הנשימה שקטה ורגועה, ויש סיכוי סביר שכאשר Chi Runner יתקרב אל אדם מהגב, זה השני לא ישמע את צעדיו. באנגלית אנחנו קוראים לזה ״to be light on our feet״. לרוץ קליל כמה שניתן.

כאשר הגוף מוטה קדימה ועל מנת לאזן את ההטיה, הן תנועת הרגליים והן תנועת הידיים יהיו אחורה:

אנחנו רוצים לשלוח את הרגל לאחור כי אנחנו לא רוצים להניח את כף הרגל מלפני מרכז הכובד. הנחה של הרגל לפני מרכז הכובד כמוה כמעצור.

ותנועת הידיים לאחור, מאזנת את הטיית הגוף לפנים.

בכדי שתנועת הרגל תהיה לאחור נדרש Chi Runner להניע רגליו כמו גלגל. וגלגל שמוביל את הרץ קדימה מחייב יציבות  שתושג ע"י נחיתה על כל מרכז כף הרגל, ובכך להמנע מנחיתה על העקב או נחיתה על כריות האצבעות.

נאסוף את כל אלה ונראה אדם שרץ שקט, נינוח, רגוע. וזה המפתח של Chi Running.

Chi Runner לא עובד קשה בריצה. הוא לא משתמש יותר מדי בשרירי הרגליים והידיים, אלא רק כתמיכה בהטיית הגוף קדימה (מגע כף הרגל בקרקע) ולאיזון (ע״י תנועת הידיים). לתנועה קדימה, Chi Runner משתמש בכוח המשיכה – זו ההטיה. Chi Runner שרוצה לרוץ מהר יותר, רק מטה את הגוף מעט יותר, ושומר על כל הנ״ל באותו שקט, רוגע וזרימה. בדיוק כמו מכונה.

והחשוב מכל: Chi Runner אמיתי נהנה (כמעט…) מכל רגע. מהיכולת להנות מהתנועה הזורמת של הגוף, מהיכולת לרוץ רגוע, שקט ומשוחרר. בסופו של דבר, כל זה מסתכם ביכולת להגיע למרחקים, מהירויות ומקומות שלא חלמנו עליהם. ההתקדמות קדימה כאילו מתרחשת מאליה. עד כדי כך חזק כוח המשיכה!

אז כן, זה לוקח זמן. כן, צריך סבלנות ומחוייבות, וכן צריך לעבוד קשה בכדי להגיע למקום הזה של זרימת האנרגיה בגוף. אבל עבודה קשה תמיד משתלמת. וכשזה קורה, אין אושר גדול יותר מלגמוע מרחקי ריצה, לסיים בתחושה נהדרת ולקום למחרת בבוקר כמו חדש ולצאת לריצה הבאה!

Posted in מאמרים, מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

על קשר בין ריצה לבריאות הלב

פעילות גופנית עושה לנו טוב. אנחנו מרגישים יותר טוב, אנחנו שמחים יותר, הביטחון העצמי שלנו עולה, הבריאות שלנו טובה יותר. פעילות גופנית עושה אותנו אנשים טובים, בריאים ושמחים יותר.

בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר מחקרים ומאמרים לגבי חשיבות השמירה על אורח חיים בריא. כיום יותר מתמיד ידוע כי כדי לשמור על בריאות טובה, יש להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית.

מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים כדי לבחון את הקשר שבין ריצה למניעת מחלות לב וכלי דם מצאו כי קיים קשר ישיר בין אימוני אירובי בכלל וריצה בפרט על בסיס קבוע, לבין בריאות הלב. (למאמר בנושא לחצו)

ריצה מאריכה חיים ומונעת מחלות לב וכלי דם

במחקר מקיף ופורץ דרך שנערך ב-1976 בדנמרק בנושא בריאות הלב והקשר שבין מחלות לב וכלי דם לפעילות גופנית השתתפו 20,000 נשים וגברים בני כל הגילאים. מטרתו הייתה להעשיר את הידע לגבי דרכים למניעת מחלות לב. תוצאות המחקר הוכיחו כי קיים קשר ישיר בין פעילות גופנית מסודרת וקבועה לבין בריאות טובה יותר. על סמך מחקר זה נערכו עוד מחקרים רבים בכל העולם, ובהם גם מחקרים של השנים האחרונות שבחנו את הקשר בין ריצה ובין בריאות הלב.

בכל המחקרים התגלה כי קיים קשר ישיר בין אימוני ריצה קבועים לבין בריאותו של שריר הלב. תוצאות המחקרים הוכיחו באופן חד משמעי כי אימון ריצה קבוע מאריך את תוחלת החיים. החוקרים גילו כי אימוני ריצה קלים, של 3 פעמים בשבוע, למשך 20 דקות לפחות בכל אימון, משפרים משמעותית את בריאות הלב ומאריכים כאמור את תוחלת החיים. עוד נמצא כי ריצה קשה ואינטנסיבית אינה תורמת יותר מאשר ריצות מתונות.

אימוני ריצה באופן קבוע מונעים מחלות

במחקרים רבים כאמור גילו כי לריצה יש השפעות טובות על בריאות הגוף והנפש. היא משפרת סיבולת לב ריאה, עוזרת בחיזוק שריר הלב, בהמרצת מחזור הדם, בירידה של לחץ הדם, במניעת סוכרת ותורמת לחיזוק המערכת החיסונית. כמו כן הריצה תורמת רבות לחיזוק הדימוי העצמי, להרגשה טובה יותר ולמניעת דיכאון.

עם זאת, חשוב להימנע מריצה אינטנסיבית ללא בקרה העלולה לגרום לכאבים, לעומס רב וכמובן לפציעות.

עם Chi Running, הגוף לומד לעבוד בהרמוניה עם כח המשיכה, עם הסביבה ועם תנועת הגוף.

ריצה בשיטה מונעת קשיים ופציעות ומשפרת ביצועים באמצעות שימוש נכון ויעיל יותר באנרגיה, תוך הפחתת העומס על שרירי ומפרקי התנועה.

אתם מוזמנים לסדנה הקרובה!

Posted in מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

ריצה מהירה עם Chi Running

האם ניתן לשפר מהירות עם Chi Running?.. האם רק בעזרת טכניקה נכונה, ניתן לרוץ מהר יותר, בלי לגרום לעומס מיותר על הגוף?

התשובה החד משמעית היא כן!

כוח המשיכה הוא הוא מחולל התנועה ב-Chi Running. כוח המשיכה ולא כוח שרירי הרגליים. אז כפי ש-Chi Running מלמדת אותנו לחולל תנועה רק על ידי הטיה של הגוף קדימה, כך גם ניתן להגביר מהירות על ידי הוספת הטיה ובלי הוספה משמעותית של מאמץ בעבודת הרגליים.

למעשה מהירות עשויה להיות התוצאה המבורכת של ריצה בטכניקה נכונה.

תרגול של מהירות דורש שימת דגש מיוחדת על ריצה בטכניקה נכונה. וכשזה מתרחש, הריצה הופכת להיות שקטה וזורמת יותר, ולא פחות חשוב מכך חשים תחושת מסוגלות והצלחה – וזה היתרון הגדול של תרגול מהירות ב-Chi Running. כך שבתרגול של מהירות עם Chi Running היתרון המיידי – ריצה מהירה יותר, הוא המשני. החשוב הוא כמו תמיד – ריצה יעילה נכונה ובריאה יותר.

אז הנה נקודות שמומלץ לשים לב אליהן כשרוצים לתרגל מהירות:

  • ככל שנדייק את טכניקת הריצה, לאורך זמן, נוכל בקלות יתרה לשפר את מהירות הריצה.
  • כך שהדרך הנכונה להסתכל על מהירות היא: טכניקה נכונה + מרחקי ריצה = מהירות ריצה.
  • יחד עם זאת, אימוני מהירות מתרגלים בריצות קצרות. אינטרוולים מהירים הם כמובן המעבר בין ריצה איטית למהירה. ע״י הטיית הגוף, גיוס שרירי הליבה והשקטה של שרירי התנועה – הריצה מהירה יותר. בניגוד לתרגולי ריצה ״רגילים״ בהם באינטרוולים מהירים ״עובדים״ יותר (מה שגורם לעיתים קרובות מדי לאחוזי פציעות גבוהים יותר), בתרגולי מהירות של Chi Running, בעזרת טכניקה נכונה ״יוצרים״ תנאים לפיתוח של מהירות. מהירות ב-Chi Running, היא: ריצה עם טכניקה מדוייקת ככל שניתן + הטיית הגוף קדימה ושמירה על תנועה ״שקטה״ עוד יותר (מה שעוזר במניעת עומס ומן הסתם גם במניעת פציעות).
  • להתחיל כל ריצה מהירה בחימום מיטבי ובריצה איטית. כפי שציינתי, הדרך להגברת מהירות היא ע״י הטיית הגוף, לתת לכוח המשיכה ״לעשות את העבודה״. מומלץ להגביר את הטיית הגוף בהדרגה, ובמעבר הדרגתי ממהלך ראשון – איטי, למהלך שלישי – מהיר.
  • מומלץ וחשוב לתרגל ריצות מהירות עם מטרונום. זה יעזור לוודא שאין שימוש מיותר בעבודת הרגליים, שמספר הצעדים נשאר אחיד, וכך גם השקט והשחרור של תנועת הרגליים, מפרקי הירך והרוטציה באגן. כוח המשיכה לעולם לא יתעייף, הרגליים שלנו כן.
  • בתרגול מהירות חשוב לשים דגש על התהליך. השאיפה היא שהאינטרוול הראשון יהיה האיטי ביותר, והאחרון המהיר ביותר. כאשר המעבר ביניהם הוא הדרגתי. במידה והאימון מבוסס על טכניקה נכונה ועל הטיה נכונה של הגוף לשימוש בכוח המשיכה, תחושת הגוף, באינטרוול הראשון תהיה זהה פחות או יותר לזה האחרון. המטרה אינה להרגיש מותשים בסוף האימון. התחלה מהירה מדי של אימון אינטרוולים יגרום להתשה של הגוף, ועלול להוביל לפציעות. ככל שתחילת האימון יהיה איטי יותר, כך תוכלו לרוץ מהר יותר בסופו.

ואם לוקחים זאת למרוצים – ועונת המרוצים כבר פה!, ככל שתחילת המירוץ יהיה איטי יותר, כך בהמשך תשימו לב שתעברו יותר ויותר רצים לקראת קו הסיום. זה בדוק!

עבורי ריצה מהירה היא יותר מהמהירות שרשומה על השעון. ריצה מהירה ומוצלחת היא תמיד סוג של ניצחון קטן. על שהצלחתי לרוץ ב״שקט״, על שסיימתי ללא כאבים ובעיקר על תחושת המסוגלות והחופש שריצה בכלל וריצה מהירה בפרט נותנת לי.

 

Posted in מאמרים, מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , | Leave a comment

על הקשר בין ריצה לבריאות הברך

מספר הרצים שפנו אלי לאורך השנים בעקבות בעיות ברכיים הוא רב. למעשה, מירב הרצים שפנו ל-Chi Running בעקבות פציעה, הגיעו בעקבות פגיעה בברך. כאבי ופציעות ברכיים הם מגוונים: שחיקת סחוס, פגיעה בפיקה, פגיעה ב-ITB – הרצועה שבצד החיצוני של הברך ועוד…

לאורך השנים לימדו אותנו וגרמו לנו להאמין שהריצה פוגעת במפרקים ובעיקר במפרק הברך. גרמו לנו להאמין שאם רק נפסיק לרוץ, בעיות הברכיים יעלמו, ועוד יותר מכך, שאם לא נתחיל לרוץ, הרי שלא יתפתחו לנו בעיות ופציעות ברכיים.

מחקר חדש מציג את הדברים בצורה שונה.

מאמר שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס, מאשש את מה שאנחנו, כרצי CR יודעים ומאמינים זה מכבר: לא רק שריצה אינה פוגעת במבנה ובתפקוד הברך, היא אף עוזרת לבנייתה, להתחזקותה ובכך עוזרת בשמירה על ברך בריאה ותנועתית.

להלן תקציר המחקר:

החוקרים לקחו קבוצה של 15 רצות ורצים מתחת לגיל 30. המטרה הייתה לקחת רצים בריאים ללא היסטוריה של בעיות ברכיים ולבדוק כיצד ריצה של 30 דק׳, משפיעה על מצב ותפקוד הברך.

במהלך הניסוי, הובילו את הנחקרים אל מסילת ריצה בישיבה – על כסא גלגלים. כמחצית מהנבדקים נשארו ישובים, בעוד החצי השני רצו על המסילה למשך 30 דק׳ במהירות המתאימה לכל אחת ואחד מהנבדקים. למחרת, הנבדקים התחלפו. אלה שרצו ישבו ולהיפך.

לאחר כל יום ערכו בדיקות דם ובדיקות של הנוזל הסינוביאלי שבברך. החוקרים חיפשו בבדיקות תנודות בתאים האנטי דלקתיים, המעידים על התפתחות פגיעות שונות במבנה הברך ובתפקודה.

חומר נוסף שחיפשו החוקרים הוא חלבון המקושר לסחוס בשם COMP – Cartilage Oligomeric Matrix Protein. עליה בחומר זה בנוזל הסינוביאלי מעידה על פגיעה בברך כמו גם על דלקת פרקים. לאדם עם דלקת פרקים, כמות החומר COMP היא עד פי חמישה מאצל אנשים בריאים.

הנתונים שנאספו במשך הניסוי היו ברורים ועקביים:

ריצה של כחצי שעה שינתה לטובה את הערכים האנטי דלקתיים בברך, ובכך עזרה במניעה של התפתחות דלקתית. כמו כן נמצאה ירידה בכמות החלבון COMP – המרקר של דלקת פרקים.

נתון מעניין נוסף היה שאותו חומר המעיד על דלקת פרקים – COMP – נמצא, אצל הנחקרים שרצו חצי שעה, בכמות גדולה יותר במחזור הדם מאשר בנוזל הסינוביאלי מה שהעלה את השערת החוקרים שהריצה ״דחקה״ את החומר מהברך אל מחזור הדם. בעוד שאצל הנחקרים שישבו, כמות החומר הייתה גבוהה יותר בנוזל הסינוביאלי כמו גם ריכוז החומר האנטי דלקתי.

אמנם המחקר היה קטן וקצר מועד אך תוצאותיו היו חד משמעיות. מטרת החוקרים להעמיק את המחקר לרצים למרחקים ארוכים, לרצים מבוגרים יותר ולכאלה שחזרו מפציעות.

נמשיך לעקוב ולעדכן!

 

Posted in מאמרים, מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

ה״שקט״ של רצי העילית

מדוע רצי העילית רצים ״שקט״ כל כך

שמתם לב שרצי העילית רצים כאשר הם רגועים, תנועתם שקטה ולרוב לא ניכרת על פניהם עווית הסבל המלווה רבים מהרצים למרחקים ארוכים? ובכן, המפתח לריצה מהירה וטובה, ובכלל לביצועים טובים באימוני ותחרויות סיבולת הוא לשמור על תנועה רגועה ושקטה, החל מהצעד הראשון, אפילו ובעיקר כאשר השרירים מתוחים כקפיץ, כפי שכולנו מרגישים בתחילתו של כל מירוץ.

bowott

סטנלי ביווט עובר ראשון את קו הסיום. מרתון ניו יורק 2015

החכמה העיקרית של רצי המרתון המהירים, אלה שמסיימים ראשונים… היא להתחיל רגוע ולאט (יחסית למהירות הריצה שלהם כמובן…) ולשמור על מהירות אחידה פחות או יותר לאורך הריצה, עד ל״פתיחת המבערים״ שהם מבצעים לקראת סוף המרוץ. דבר זה דורש אימון, תרגול והבנה של היכולות האישיות. כאשר מגיעים לידע הזה, ניתן להגיע לביצועים הטובים ביותר.

עובדה זו נתמכת ומגובה במחקרים ובנתונים שנאספו בבדיקת עשרות אלפי רצי מרתון בשנים האחרונות:

בקריאת נתונים של כ-10,000 רצים במרתון דבלין בין השנים 2000-2015 נמצא שרצים שהשליש הראשון של המרתון שלהם היה המהיר ביותר, סיימו בממוצע כ-40 דק׳ אחרי אלה שהתחילו לאט יותר.

במחקר נוסף על כ-40,000 מרתוניסטים במרתון שיקגו שנערך בין השנים 2005-2016  נמצא שרצים שרצו את חמשת הקילומטרים הראשונים המהירים ביותר, (כ-40% מהרצים) תוצאת הסיום שלהם היתה איטית יותר, ואחוז ה״פגישה עם הקיר״ היה גבוה יותר: 78.4% מאלו שפגשו את הקיר, עשרת הקילומטרים הראשונים שלהם היו המהירים ביותר; 21.1% רצו את 10-21 הק״מ הראשונים מהיר יותר; ואילו אצל אלו שהגבירו מהירות רק בסוף המרתון, אחוז הפגישה עם הקיר היה מזערי 0.2-0.3%.

הנתונים מראים ששמירה על קצב אחיד פחות או יותר לאורך הריצה כולה הוא המפתח לריצה מיטבית. מסקנת אחד החוקרים היא ש״להיות זהיר לגבי המירוץ והקצב, תוך כדי שמירה על תנוחה ותנועה רגועות, יגרמו לריצה להיות יותר בשליטה, כאשר הדגש הוא מקצב אחיד לאורך כל המירוץ״.

דני דרייר, מפתח Chi Running מצוטט לאורך המאמר (שעליו ביססתי מאמר זה) ומציין כי ריצה טובה מתבססת על יעילות התנועה. תנועה שאינה יעילה, תוביל לביצועים פחות טובים. אחד הכלים לריצה יעילה היא לדמיין את עצמנו כ״מכונת ריצה״. וכמו כל מכונה, היעילות שלה היא בשיאה כאשר תנועתה מאוזנת, שקטה וזורמת. ישנה חשיבות רבה לשמירת מתח שרירי בשרירי הליבה, משם כרצים יעילים, מתחילה התנועה. מתח במקומות הלא נכונים יגרום לטווח תנועה פגום ויאלץ שרירים אחרים לעבוד קשה יותר. הדגש הוא לא ״פחות מאמץ״ אלא ״פחות מתח״. עם פחות מתח, המאמץ יהיה יעיל יותר וכואב ופוצע פחות. זו הסיבה שמסיימי מרתון שתנועתם יעילה, כמו הקנייתים למשל מסיימים את הריצה בחיוך (כמו ביווט בתמונה למעלה), בעוד רצים ״חזקים״ שמסיימים את הריצה, פעמים רבות קורסים על קו הסיום.

שקט בתנועה ישים גם לספרינטרים

נקח לדוגמה את יוסיין בולט. הוא הספרינטר הרגוע בעולם וזו אחת הסיבות להצלחתו. בנוסף לגובהו (1.98), ולאורך הצעד הפנומנלי שלו (41 צעדים ל-100 מ׳ מול 45 צעדים של מתחריו), שריריו והמפרקים בגופו רגועים ושלווים. שריריו הרגועים מאפשרים לגידים ולרצועות להגיע לטווח התנועה המלא שלהם וזה הגורם הנוסף לצעד שגדול יותר משל מתחריו.

usain bolt

נהנה לאורך כל הדרך!

זאת ועוד, ראיתם את בולט מתכונן לריצה? בחיוך וברוגע הוא מפלרטט עם הקהל, וכך הוא גם רץ. ובמילים אחרות: הוא נהנה!! וזהו כמובן מפתח נוסף להצלחה. כדי להנות מהדרך כדאי להתיידד עם העומס ועם הקושי וללמוד להרגיע את הגוף תוך כדי המאמץ. זה גם מונע פציעות, גם עוזר במציאת האיזון בתנועה וגם עוזר לרוץ מהר יותר.

כאשר מרגישים מתח תוך כדי תנועה, ההמלצה היא לא להלחם בו אלא להכיר במתח, להרגיע אותו, ובעיקר לבצע את השינוי התנועתי כדי להפיג ולהרגיע את אותו המתח.

כדי לעשות את כל אלה, אנחנו, כרצי Chi Running שלמעשה ״מחקים״ את תנועתם של רצי העילית ושל ילדים רצים, משתמשים בכוח המשיכה ולא בכוח השריר. חלק הגוף שמעל למותניים מוטה קדימה – לשימוש בכוח המשיכה, בעוד חלק הגוף שמתחת למותניים הולך אחורה, לזרימה עם תנועת הקרקע.

וכך, תפקיד הרגליים הוא לא להניע אותנו קדימה, אלא לתמוך בנו צעד אחרי צעד, בתנועה שקטה, זורמת ורגועה. ואילו תפקיד הידיים הוא לשמור על האיזון של פלג הגוף העליון, גם כן בתנועה שקטה, זורמת ורגועה.

כל אלה יביאו אותנו ליכולת לרוץ למרחקים ארוכים.

Posted in מאמרים, מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

יאיר אביגדור

נכנסתי לעולם הריצה לפני כשנה וחצי עקב מחלת סוכרת סוג 2. לפני כחצי שנה חיפשתי ברשת מאמן/נת ריצה שתסייע לי להשתפר ולהתקדם במטרה לבצע ריצת חצי מרתון בצורה קלה נינוחה וללא כאבים. די מהר הגעתי למיכל. בסיועה של מיכל עברתי סדנה ראשונית בת מס' שעות (בהדרכת נועה הלוי מכפר יהושוע), על מנת לסגל את הטכניקה של ה-צ'י-ראן. מאז השתנו חיי הספורטיביים. מיכל כתבה לי תוכנית אימונים שבועית, ליוותה אותי בקפדנות, תוך מתן תמיכה מקצועית ואישית.

בזכותה של מיכל הגעתי מוכן באופן מושלם לחצי מרתון חיפה, אותו רצתי בקלות ובהנאה שלמה. הכושר הגופני שלי ובריאותי השתפרו בצורה מרשימה (הרופאים לא האמינו), כל זאת תוך חווית ריצה מדהימה, כיף גדול וחיבור לריצות ארוכות. מעולם לא הייתי בכושר גופני, בריאותי ואישי כל כך גבוה. אני מודה למיכל על הליווי והתמיכה לכל אורך הדרך. היום אני מתאמן כ 3 עד 4 פעמים בשבוע, ובזכות מיכל מחכה בכל יום לריצה הבאה.

יאיר אביגדור

דצמבר 2015

______________________________________________________________________

הי מיכל,

סיימתי אתמול לראשונה את מרתון טבריה בהצלחה!

ללא כאבים וללא פציעות. יש ל-Chi Running ולך חלק בזה! המון תודה!

 

ינואר 2017

 

Posted in המלצות | Tagged , , , , , , , , , , | Leave a comment

תחילת עונת המרתונים

פגרת הקיץ מתקרבת לסיומה. (כמעט) כולנו הורדנו הילוך בחודשיים האחרונים, וטוב שכך, ובקרוב ניתן יהיה לחזור לשיגרת אימונים. כאשר יש לנו מטרה ספציפית, קל יותר לתכנן את האימונים. מטרה ספציפית יכולה להיות מרוץ לכל מרחק: 5 ק"מ, 10 ק"מ, 15 ק"מ, חצי מרתון, מרתון שלם וריצות אולטרא.

Screen Shot 2013-11-10 at 11.10.15 PM
בגדול, שיטות האימון דומות לכל מרוץ אליו אנחנו מתאמנים והן חובקות עקרונות דומים:

  • עליה הדרגתית בעומסים
  • שיטות אימון מגוונות לאורך השבוע:
    • ריצת LSD –  Long Slow Distance אחת בשבוע. הריצה הארוכה שלמעשה מביאה אותנו אל המטרה
    • אימון אינטרוולים: עליות, מרחקים
    • אימון טמפו
    • ועוד ריצה או שתיים שהן ריצות קלות: ריצות שחרור ופרטלק
  • זמני התאוששות נאותים – אחד המרכיבים החשובים ביותר בכל תכנית אימונים:
    • שבוע של הורדת עומס לאחר שבועיים או שלושה של העלאת עומס
    • התאוששות בין אינטרוולים
    • סדר נכון של האימונים לאורך השבוע
    • לפחות יום מנוחה אחד בשבוע – חובה
  • דיאטה נאותה
  • מספיק שעות שינה

אימונים לריצות ארוכות דורשים מהמתאמן מחוייבות. וכמו שכבר ציינתי, ריצה ארוכה מותאמת לכל רץ ורץ. ריצה של 5 ק"מ היא ריצה ארוכה למי שמעולם לא התנסה בחוויה הזו. ריצת מרתון היא אתגר למי שסיים חצי מרתון בעונה הקודמת…

המחוייבות באה לידי ביטוי בהשקעת הזמן והמאמץ לאורך כל תקופת האימונים. זמן ומאמץ שמתגברים ככל שמרוץ היעד מתקרב. אימון למרתון לרץ שכבר רץ חצי מרתון יכול לקחת כארבעה חודשים. אימון למרתון למי שסיים מרוץ של 10 ק"מ יכול לקחת זמן רב הרבה יותר. גם אימונים למרחקים קצרים יותר אורכים כמה חודשים ולכן יש לשים לב כי אם נכנסים להרפתקה של ריצה ארוכה יש לנו את האפשרות להשקיע את הזמן והמשאבים הפיזיים, נפשיים, כלכליים וכו' על מנת להגיע למטרה.

במידה ואין לנו מטרה ספציפית, ואנחנו רק רוצים לרוץ לשם ההנאה, הבריאות והכיף, גם אז מומלץ לגוון באימונים במשך השבוע: יום אחד של ריצת LSD, ושאר הימים ריצות קצרות יותר ובהן משחקי מהירות, עליות או שטח משתנה. לריצות כאלה אנחנו קוראים ריצות איכות. כך גם מגוונים את האימונים וגם עובדים על כל המדדים הפיזיולוגיים המשתתפים בריצה: לב-ריאה (ריצות טמפו), שיפור בסף חומצת החלב (אינטרוולים למיניהם) ושיפור ביכולת של הגוף לקרר את עצמו (ריצות LSD).

אני רוצה גם להדגיש את מרכיב ההתאוששות באימונים: התאוששות נחשבת לאחד המרכיבים העיקריים בבניית תוכנית אימונים. האימון יכול להיות איכותי, יעיל, מחושב היטב, אולם הוא לא יוביל אותנו למטרה אם לא ניתן לגוף זמן להתאושש בין אימון לאימון, בין תקופה לתקופה, בין אינטרוול לאינטרוול.

מצד שני, גם התאוששות ארוכה מדי, פוגעת ביכולת של הגוף לבנות את עצמו על מנת להתמודד עם האתגר של האימון הבא. לכן, כפי שציינתי למעלה, חשוב מאד לוודא כי אנחנו נותנים לגוף את זמני המנוחה הנאותים.

כרצי Chi Running יש לנו כלים נוספים העוזרים לנו לרוץ רגוע, משוחרר יעיל ולסיים עם חיוך:

  • הטכניקה, שעוזרת למנוע כאבים הקשורים לריצה
  • הטכניקה, שעוזרת להתמודד עם הקשיים הפיזיים והמנטליים
  • הכלים לבדוק את עצמנו לאורך כל הריצה
  • העבודה עם המטרונום שעוזרת לנו לשמור על מקצב אחיד ובסופו של דבר על קצב ריצה אחיד, שלא לדבר על יכולת הריכוז שהוא מקנה לנו
  • ועוד אין ספור יתרונות שיש לשיטה כמו המשפט המתמצת מהאתר האמריקאי:

The best thing about Chi Running is that it makes so much sense!

Posted in מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

דרור ורד

"אתה נהנה לרוץ?", שואלים אותי.

"אני נהנה להצליח לרוץ", אני משיב.

שמי דרור ואני בן חמישים. לפני כשנה סיימתי בהצלחה דיאטה שבה הפחתתי כ- 15 ק"ג ממשקלי. החלטתי שהגיע הזמן לאתגר את עצמי ולנסות לרוץ. למה? אין לי מושג.

קבעתי לי יעד לרוץ 10 ק"מ. התחלתי לאט-לאט, ריצה משולבת בהליכה, והעליתי את רמת הקושי בהתאם לתכנית ריצה. הגעתי די מהר לריצת 5 ק"מ, אך נראיתי כמו אחד ש"הולך למות" כל רגע. הרגשתי שאני חייב לרוץ יותר "נכון".

ואז, חבר לעבודה ששמע שאני מתאמן בריצה, סיפר לי על מיכל ארצי: "במצב שלא יכולתי לרוץ בגלל כאבים חזקים בברכיים, הלכתי לסדנה של מיכל – Chi Running, ותוך זמן קצר יכולתי שוב לרוץ בקלות, ללא כאבים, למרחק של 5 ק"מ".

נשמע "טוב מידי", אבל החלטתי לנסות. נרשמתי לסדנת "הצעד הראשון" (Level I).

מיכל העבירה את הסדנה בצורה יוצאת מן הכלל. רגועה, סבלנית, מקצועית. אווירה נינוחה, הסברים מפורטים, בליווי הדגמות, על כל ה"פוקוסים" של השיטה. הרבה חומר חדש, שהפנמתו תתבצע בהדרגה, תוך כדי אימוני הריצה. בתום הסדנה רכשתי ממיכל מטרונום, המסייע לשמור על מקצב ריצה אחיד במהלך כל הריצה – גם בעת ריצה איטית וגם בעת ריצה מהירה יותר, מקצב הריצה (מס' הצעדים בדקה) אינו משתנה. לא היה פשוט לוותר על המוזיקה באזניות, אבל ללא ספק המטרונום הוא חלק בלתי נפרד מה"מהפיכה"  ששיטת ה- Chi Running עשתה לסגנון הריצה שלי.

לאחר מס' שבועות השתתפתי במפגש טכניקה (כלול במחיר הסדנה הראשונה) ובהמשך אף בסדנת "הצעד הבא" (Level II), בעיקר כדי לשפר את הריצה בעליות ובירידות. גם את הספר של דני דרייר, ממציא השיטה, קניתי. אני חייב לציין שהספר לא חידש לי הרבה, הואיל ומיכל לימדה את כל החומר בסדנאות שלה.

במהלך השנה השתתפתי ב- 3 מירוצי 10 ק"מ. אני רץ פעמיים בשבוע, ממשיך להתמקד בשיטה. בהמלצת הפיזיותרפיסטית, אני נשאר בתחום של "עד 10 ק"מ". לא רודף אחרי אף אחד. רץ בקצב של 10 קמ"ש. מרגיש מצוין. שום כאב, שום פציעה. ממליץ בחום – על Chi Running ועל מיכל ארצי.

 

בברכה,

דרור

 

אוקטובר 2015

Posted in המלצות | Tagged , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

הכנה למירוצים

עונת המרתונים בעיצומה ולאחר חודשים ארוכים של אימונים מפרכים, אנחנו מתקרבים ליעד.

ישנה חשיבות רבה להכנה הפיזית והמנטלית למרוץ. כל מרוץ שהוא. במסמך זה לא אדבר על תוכנית האימונים, אלא על ההכנה הפיזית והמנטלית בימים שלפני המירוץ ועל דרכי הפעולה המומלצות ביום המירוץ.

אתייחס כאן למירוצים ארוכים, של מעל 15 ק"מ, כלומר חצי מרתון ומעלה. מן הסתם נתונים רבים כאן יתאימו גם למרוצים קצרים יותר של 5, 10 ו-15 ק"מ.

זמן הטייפר (הורדת עומס בשבועות שלפני מרוץ):

טייפר זהו זמן של בניה. מטרתו היא לספק לגוף מנוחה והזנה אידיאליים, כך שבזמן אמת, הגוף יהיה מוכן לאתגר. בתקופת זו הגוף מחזיר לעצמו את מה שאיבד בתקופת האימונים המפרכת: גליקוגן בשריר, אינזימים חיוניים, אנטיאוקסידנטים ועוד.

בזמן הטייפר (שלושה שבועות לפני מרתון ושבועיים לפני חצי מרתון), מורידים את נפח האימונים אך לא את עצימותם. לדוגמה: נבצע 4-5 אינטרוולים במקום 8, נרוץ 6 ק"מ טמפו במקום 15, והריצות הארוכות יהיו לא יותר מ-16 ק"מ. כמובן שיש שיטות אימון שונות, וכאן ציינתי שיטה אחת.

בנוסף, ישנה חשיבות רבה לעבודה המנטלית בזמן שנותר עד המירוץ. הסתיימה לה תקופת אימונים מפרכת, ועכשיו עלינו למצוא את הפוקוס ואת השקט הנפשי לקראת המירוץ עצמו.

הימים שלפני המירוץ:

מומלץ לא לשנות הרגלים בימים אלה: לא לרוץ עם בגדים חדשים, לא לנסות תזונה חדשה, מומלץ לא לעמוד שעות רבות על הרגליים, בייחוד אם הגוף לא רגיל לכך. לישון היטב ובקיצור, לא "לבלבל" את הגוף במה שהוא לא מכיר.

כדאי מדי פעם לדמיין את עצמנו על קו הזינוק, "לעבור" על המסלול בראש, לדמיין אותנו בסיבובים, ביישורת, לדמיין את הקהל, לדמיין את קו הסיום. וכמובן להיות בטוחים ביכולותינו.

כשלושה ימים לפני מרתון וכיומיים לפני חצי מרתון, מתחילים לתכנן תזונה:

שתיה: מומלץ להגדיל את כמות שתיית הנוזלים בימים שלפני המרוץ. שתיה מרובה – שאנחנו קוראים לה מיום, היא אחד המפתחות החשובים ביותר להצלחה. כאשר שותים כמות גדולה של מים, התאים רווים, הדם נוזלי יותר, וכך בזמן אמת יהיה לגוף קל יותר לקרר את עצמו. כידוע, אחת הסכנות הגדולות בריצות ארוכות היא התייבשות ו/או מכת חום (שכמובן עלולות לקרות גם במזג אויר קר!!). מחסור במים הוא הגורם מספר אחד להתייבשות ולמכת חום, ומוביל לחוסר יכולת של הגוף לקרר את עצמו. שתיה מרובה של מים בימים שלפני המירוץ תעזור לגוף לעמוד בעומס החום שריצה מעמיסה עליו. יש מאמנים ודיאטנים הממליצים גם על שתיית משקאות איזוטוניים לתוספת אנרגיה ולספיגה טובה יותר של הנוזלים.

אני רוצה להדגיש, כי זה בהחלט לא מספיק לשתות כמויות גדולות של מים בשעות שלפני המירוץ. כאמור, המיום מתחיל כיומיים לפני חצי מרתון וכשלושה ימים לפני מרתון!

האינדיקציה לשתיה מספקת היא השתן. על השתן להיות תכוף, בהיר עד שקוף וללא ריח.

תזונה: יש לבצע העמסת פחמימות בימים שלפני. זה אומר הוספת מנת פחממה (פסטה, אורז, לחם וכו')  לכל ארוחה וזאת במטרה למלא את מאגרי הגליקוגן בגוף. הגליקוגן הוא המאגר האנרגטי בגוף (אשר נאגר בשרירים ובכבד) ומשם הגוף לוקח אנרגיה בפעילות אירובית ארוכת טווח. כאמור, בהעמסת פחמימות עלינו לשים דגש יותר על מאכל פחממות ופחות על חלבונים. במאמר מוסגר אציין, כי ככל שאנחנו יותר בכושר, כך הגוף לומד להשתמש יותר ברקמת השומן לאנרגיה של תנועה, אך מילוי מאגר הפחמימות חשוב לכולם.

רכיב חשוב נוסף בריצות ארוכות הוא מלחים ומינרלים המתאדים יחד עם הזיעה. לכן מומלץ לצרוך מלחים מעט יותר מהרגיל, כמו למשל מרק נמס (שתי ציפורים במכה) או בייגלה עם מלח.

והנה הגענו עמוסי פחממות לערב שלפני המירוץ:

אני לוקחת בחשבון, שאנחנו מאומנים היטב, אחרי טייפר מדוייק, וכאן נכנסת העבודה המנטלית והשקט אותו אנחנו מחפשים.

לכן, כדאי כי בערב שלפני המרוץ נסיים עם ההכנות, כך שביום המירוץ עצמו נהיה פטורים ממטלות:

  • להחליט עם אילו בגדים נרוץ במירוץ, וכאמור, כאלו שהתאמנו איתם, הגוף מכיר אותם היטב והם הכי נוחים לנו!
  • להכין את הצ'יפ ואת מספר החזה.
  • להכין את הג'לים, השעון, רצועת הדופק, המטרונום, המשקפיים, ובגדים להחלפה בתום המרוץ.
  • אוכל לבוקר, משקה התאוששות ו/או אוכל לסיום.
  • להתקשר להורים…
  • ללכת לישון מוקדם.
  • והכל על מנת שבבוקר המירוץ כל האנרגיה תהיה מופנית למירוץ בלבד, כך שנוכל למצוא את השקט המנטלי הדרוש לנו.

 

ביום המירוץ:

  • לשים שני שעונים מעוררים. לקום מספיק מוקדם. להתארגן בלי לחץ.
  • לאכול בנחת לפי התוכנית.
  • לצאת מספיק מוקדם מהבית. להגיע בזמן לאזור התחרות (כשעה לפני הזינוק!). הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לחץ של זמן, ולהגיע מותשים לקו הזינוק.
  • לשתות מזמן הקימה עד לזינוק (במירוץ בוקר כמובן) לפחות 250 מ"ל של מים. זה כמובן מאד אישי (אני שותה הרבה יותר).
  • כ-20-30 דק' לפני הזינוק לבצע שחרור מפרקים.
  • ללכת לשירותים.
  • להגיע בזמן לקו הזינוק!
  • יש כאלה המבצעים ריצת חימום לפני מרתון, אולם בריצה כזו ארוכה, לא יקרה כלום אם הק"מ-שניים הראשונים יהיו ריצת החימום.
  • לפני חצי מרתון כמה דקות של ריצת חימום במהלך ראשון. לחשוב על הפוקוסים שיעזרו לנו במהלך הריצה.
  • בקו הזינוק לחשוב על כל האימונים שעברנו, להיות בטוחים בעצמנו. ולדעת שבכל מקרה יש לנו את הטכניקה שתעזור לנו להגיע לקו הסיום.
  • להרגע ולחייך לכל הנרגשים מסביב!

להתראות בקו הזינוק!

Posted in מאמרים | Tagged , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

Chi Running – הצעד הראשון (level I)

תאריך הסדנה הקרובה – 6/12/19

מוזמנים לעמוד ההמלצות!

בסדנת הבסיס נלמד את עקרונות השיטה: תנוחה ויציבה נכונות, Chi Walking, תנועת הזרוע בעת הריצה, נשימה נכונה ועוד. המשך…

Posted in סדנאות | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment