Author Archives: michal

לפני למעלה מ-40 שנה כשעוד אף אחד לא ידע מה זה, אמא שלי הייתה מכינה לנו עוגת בננות מדהימה. הבית היה מתמלא בריח המשכר של העוגה ואנחנו היינו מאושרות. היא הייתה מכינה את העוגה ממלאי הבננות הבלתי נגמר שהיינו מקבלות מסבתא פניה האהובה שלנו שהביאה אשכולות עצומים של בננות מהגדיד (זה קטיף הבננות) של דגניה א׳ שבעמק הירדן. הבננות היו מבשילות, ואמא שלי, שממש לא אהבה לזרוק אוכל הייתה מכינה את העוגה המדהימה ביותר שאכלנו בחיים. כמובן שלא הצלחתי לשחזר את טעם העוגה המקורי, שלא לומר את ציפוי קרם הבננות המשכר איתו היא ציפתה את העוגה. והאמת? הפסקתי לנסות. התאמצתי והתאמנתי ומצאתי מתכון משל עצמי. טעים ובריא במידה. בשנה האחרונה הפכתי אותו לטבעוני. קלי קלות: קופסה קטנה של רסק תפוחים מחליפה שתי ביצים. אז מי שמעדיף עדיין עוגה לא טבעונית, מוזמן להשתמש בשתי ביצים במקום רסק התפוחים. אני ממליצה על הרסק.

אז הנה הוא:

מצרכים:

4-5 בננות ממש! בשלות

קופסת רסק תפוחים (115 גר׳)

כוס סוכר (ניתן גם סוכר חום, או חצי חצי)

1/3 כוס שמן קנולה

4-5 כפות שמן קוקוס.

2/3 כוס מיץ תפוזים – עדיף סחוט אבל גם מבקבוק זה מצויין!

תמצית/קרם וניל

2 כוסות קמח שאני מחלקת לשלושה: 2/3 קמח לבן, 2/3 קמח מלא, 2/3 קמח כוסמין. ואפשר גם רק קמח כוסמין.

2 כפיות שטוחות אבקת אפיה

כפית שטוחה סודה לשתיה

כ-100 גר׳: שוקולד מריר קצוץ / פקאנים / שקדים או כל העולה על רוחכם. ו… פסט… אין על שוקולד…

אופן ההכנה שאין פשוט ממנו:

מדליקים את התנור ומכוונים ל-165 מעלות.

בקערה שיכולה להכיל את כל הרכיבים מועכים את הבננות, ומוסיפים בזה אחר זה את כל הרכיבים לפי הסדר המצויין למעלה. בין כל שלב לבא אחריו מערבבים, אפשר הכי פשוט – עם מזלג. שימו לב – הקמח, אבקת האפיה והסודה לשתיה הם שלב אחד ומערבבים אותם יחדיו!

שימו לב 2! לאחר הוספת הקמח והאבקות מערבבים רק עד איחוד. ערבוב מיותר יגרום לעוגה להתכווץ באפיה ולהיות צמיגית.

מחלקים את המסה בין שתי תבניות אינגליש ומפזרים מעל אגוזי פקאן שבורים גס.

אופים בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 165-170 מעלות כ-40 דקות, עד שהעוגות קפיציות למגע, וקיסם יוצא יבש.

מצננים קצת – אני אוהבת את העוגה חמימה.

טיפ: במידה ונשארת קצת מסה, אני מכינה שניים-שלושה קוקוטים אישיים שמתחסלים 10 דקות אחרי שהעוגה יוצאת מהתנור. במקרה כזה, יש לאפות את הקוקוטים כחמש דקות פחות.

טעים ממש!! ספרו לי איך יצא!

לא מזמן אדם ביקש שאכין לו מרק קוסקוס. נזכרתי במתכון המעולה והקליל להכנה הזה שכשהילדים היו קטנים הייתי מכינה אותו הרבה מאד.

הוא מכיל פחמימות, חלבונים, תבלינים מצויינים. רובנו מ עדיפים אותו עם קוסקוס מלא שגם בריא יותר וגם טעים הרבה יותר מהקוסקוס הלבן. תענוג אמיתי. בקלי קלות של הכנה.

בפעם האחרונה שהכנתי את המתכון, שמתי סטופר, סתם מסקרנות. 20 דקות אחרי שתהחלתי, המרק התבשל על האש והמטבח היה נקי ורק חיכינו למים שירתחו להכנת הקוסקוס המלא…

הנה זה:

מצרכים:

3 כפות שמן קנולה

בצל בינוני חתוך גס

3 גזרים

3 שיני שום קצוצות גס

2-3 גבעולי סלרי טריים וקשים

מלח, פלפל, כורכום, כמון – לפי הטעם

2 בטטות בינוניות

2 תפוחי אדמה בינוניים

2 קישואים

עוד 5-6 (או יותר…) שיני שום חתוכות גס

1/2-3/4 כוסות מים

רבע כרוב בינוני

חצי חבילת חומוס קפוא

אופן ההכנה:

בסיר גדול וכבד מחממים 3 כפות שמן קנולה ומטגנים את הבצל.

בינתיים קולפים או מנקים את הגזרים וחותכים לחתיכות בעובי של כסמ וחצי. כשהבצל שקוף, מוסיפים לסיר. מוסיפים גם את שלוש שיני השום הקצוצות. מוסיפים את הסלרי החתוך. מטגנים על אש גבוהה כמה דקות. מערבבים ומנקים את תחתית הסיר בכף עץ מדי פעם.

מתבלים במלח, פלפל, כורכום וכמון ומערבבים. עכשיו התבשיל יגיר נוזלים.

מנמיכים את האש ובינתיים קולפים (אם רוצים) וחותכים את שאר הירקות לגודל המתאים. אנחנו אוהבים חתיכות בינוניות. מוסיפים לפי הסדר: בטטות, תפוחי אדמה, קישואים ושיני שום חתוכות גס. מערבבים היטב, נותנים לירקות להתעטף בנוזלי הבישול ומוסיפים את המים. מרתיחים, ומבשלים על אש בינונית כ-5 דקות, שלאחריהן מוסיפים את הכרוב החתוך לרצועות עבות ואת החומוס הקפוא. מערבבים, מכסים ומבשלים עוד כרבע שעה.

טועמים ומתקנים תיבול אם צריך, ו/או מוסיפים עוד קצת מים אם צריך.

מכינים את הקוסקוס – כאמור עדיף המלא!, ונהנים מאד מארוחה טעימה, מזינה, בריאה.

מנה מצויינת לאכול אחרי אימון! יש בה הכל: פחמימות, חלבונים, סיבים, בריאות!

בתאבון!

מאז שהפסקתי לאכול בשר, אני מחפשת את שילובי החלבונים הנכונים לרמת הפעילות שאני מבצעת. ידוע הוא כי אורז וקטניות – ובמילים אחרות מג׳דרה – מספקת כמות יפה נאותה ונכונה של חלבונים.

מג׳דרה היא מנה מצויינת לאחרי אימון. יש בה חלבונים, פחמימות וסיבים תזונתיים ומעט שמן והיא מאוששת את הגוף, בעיקר אחרי אימון עצים. בשנים האחרונות נגמלתי כמעט לגמרי ממשקה התאוששות אחרי אימון או תחרות עצימים. והרבה בזכות מנה כמו זו.

אני מאד אוהבת מג׳דרה, ויש לה המון מתכונים בהמון אתרים, ספרים, פתקיות של אנשים שמבשלים. הנה זו שלי:

מצרכים:

2 כוסות אורז בסמטי מלא

כוס וחצי עדשים ירוקות 

בצל בינוני

2-3 כפות שמן קנולה

2 גזרים בינוניים

3-4 שיני שום

שורש כורכום (אופציונלי) / או פפריקה מתוקה

מלח/פלפל

4 כוסות מים רותחים

צרור קטן של פטרוזיליה

ואם רוצים ניתן להוסיף עוד שלל ירקות: שורש פטרוזיליה, שורש סלרי, קישוא, בטטה… כיד הדמיון הטובה עליכם. 

אופן ההכנה:

ניתן אך לא חובה להשרות את העדשים במים לכמה שעות. עדשים מושרות במים, תכולתן בריאה יותר. אך אם לא חשבתם על כך מראש, אין בעיה, ניתן מיד להתחיל לבשל!

(עדיף) בסיר כבד מטגנים את הבצל בשמן חם עד להזהבה.

בינתיים קולפים (לא חובה!) את הגזרים וחותכים לקוביות.

את השום קוצצים – אני אוהבת לא דק במיוחד. נחמד לנגוס כך בשן שום מדי פעם.

כאשר הבצל שקוף, מוסיפים את הגזר והשום ומטגנים עוד כ-2-3 דקות על אש בינונית.

במידה ורוצים עוד סוגי ירקות – זה הזמן. את הקשים (גזר, שורשים) מטגנים בהתחלה ולאחר כמה דקות מוסיפים את הרכים (קישוא, בטטה…)

קולפים את שורש הכורכום, קוצצים דק ומוסיפים לסיר.

כעט מתבלים במלח ופלפל (ופפריקה אם רוצים). המלח יגרום לירקות להגיר נוזלים, מה שיגרום לאורז ולעדשים שתכף נוסיף להעטף בטעמים טובים מאד! 

טיפ! לא לדאוג אם הסיר נשרף מעט. בשלב הוספת המלח, הנוזלים יעזרו לקלף בכף עץ את השרוף, מה שרק יעשה למנה טוב!

מוסיפים את האורז והעדשים. (אם השרינו את העדשים במים, שוטפים ומוסיפים לסיר.)

מטגנים ומערבבים כ-2-3 דקות ומוסיפים כ-4 כוסות מים רותחים.

מערבבים ומבשלים כ-40 דקות (לפי מה שכתוב על אריזת האורז).

לקראת סוף הבישול (נניח ב-5 הדקות האחרונות) מוסיפים את הפטרוזיליה, מערבבים ומכסים עד לסיום הבישול.

בסיום פותחים את המכסה, מערבבים עם מזלג ומכסים לעוד כמה דקות. 

טיפ! בכדי שהאורז (כל אורז) לא ידבק, ויהפוך לעיסה דביקה, מומלץ בסיום הבישול לערבב את האורז החם מדי פעם, הכי טוב עם מזלג כשלוש פעמים, עד הקירור. תראו שתקבלו גרגר גרגר. באחריות!

בתאבון!

אני מאד אוהבת שורש פטרוזיליה. במרק, בתבשילי ירקות, במרקי עוף (מהתקופה לפני שהפכתי לצמחונית) וגם טרי חתוך דק. אז לפני כמה זמן, היו שורשים כל כך יפים אצל הירקן שמיד קניתי ובבית הכנתי את הסלט הזה שמאז הפך להיות אחד החביבים עלי דרי הבית, בעיקר על אדם, בני היקר שלא תמיד אוהב אוכל בריא. אז אני מאד אוהבת להכין אותו עבורו וקצת גם עבורי…

מצרכים:

שורש פטרוזיליה גדול ונוקשה

שני גזרים בינוניים 

רבע ראש מכרוב קטן

2-4 כפות שמן זית

מיץ מרבע לימון (ניתן גם מחצי לימון – לפי הטעם)

2 שיני שום כתוש (ניתן גם יותר כמובן, אך אז הטעם השומי משתלט)

מלח ופלפל לפי הטעם

אופציות לתוספות: בצל מטוגן, חמוציות, גרעינים קלויים.

אופן ההכנה:

קולפים את הירקות ומגרדים על מגרדת עבה. כמובן שרצוי במג׳ימיקס.

מניחים בקערה

חותכים את הכרוב לרצועות דקות. וחותכים לגודל קטן. מוסיפים לקערה.

מוסיפים את שמן הזית, הלימון, השום הכתוש והתבלינים ומערבבים היטב. יש לסלט נטיה לאגור את השום במקום אחד, אז כדאי להשקיע בערבוב.

בשלב זה ניתן להוסיף את התוספות. אני ממליצה להוסיף אותן רק לארוח. לחיי היום יום הסלט הזה כל כך טעים כמו שהוא, שכל המוסיף גורע. אלא אם כן רוצים להרשים…

בתאבון!

את המתכון הפשוט והמצויין הזה לימדה אותי חברה שבתה טבעונית. אני וחלק מדרי ביתי אמנם לא טבעוניות, אלא צמחוניות, אבל המתכון הזה כל כך טעים שזה לא ממש חשוב מי אנחנו…

מה גם שמחקרים לאורך השנים מציינים את יתרונותיו הרבים של השוקולד המריר. הנה מחקר חדש בנושא. בקיצור, ניתן לאכול בלי רגשות אשמה!.

רק לשים לב שהם כל כך טעימים, וכמות גדולה מובילה ל… נו, עליה במשקל. אז למרות שזה ממש קשה… רק כמה חתיכות קטנות ביום.

מצרכים:

200 גר׳ שוקולד מריר איכותי!!

4 כפות טחינה בהירה

אפשרות לתוספות: אגוזים קלויים, קוקוס קלוי, פיסטוק, מלח, קפה…

הוראות הכנה:

ממיסים את השוקולד במיקרו בטמפרטורה נמוכה, כחצי דקה. פותחים, בודקים, מערבבים ומכניסים למיקרו לעוד קצת זמן אם צריך. להזהר שלא ישרף! מערבבים למסה חלקה מבריקה ויפהפיה!

מוסיפים את הטחינה ומערבבים לאיחוד. בשלב זה ניתן להוסיף קורט מלח. טועמים ונזהרים לא לטעום יותר מדי…

(אם רוצים טעם קפה, מוסיפים ככפית אבקת קפה נמס ומערבבים. הקפה ימס לתוך המסה.)

מניחים ניר אפיה על תבנית ומשטחים את המסה על הניר. וכעת ניתן לזרות מעל את התוספות: אגוזים קצוצים, קוקוס, צימוקים…

ניתן גם כמובן למלא תבניות שוקולדים קטנות כמו שנראה בתמונה.

מכניסים למקפיא למיצוק לכשעתיים לפחות, ומעבירים למקרר.

מקלפים מהניר או מוציאים מהתבניות ונזהרים לא לאכול הכל בבת אחת!ֿֿ

תהנו!

מתכון קל, טעים ובריא. מומלץ ולאכול לאחר אימון בשל תכולת החלבון הרבה בעדשים.

יש להכין את העדשים מראש – הוראות בהמשך.

טיפ! ניתן לבשל כמות גדולה של עדשים ולהקפיא ואז להפשיר ולהתשמש מתי שרוצים.

מומלץ להשתמש בעדשים ירוקות או שחורות. שימו לב שגם עם עדשים ירוקות הוא עובד מצויין אך בתנאי שהבישול מדוייק. בישול של אפילו 2-3 דקות יותר מדי יהפוך את העדשים לרכות ומתפרקות מדי, מה שעלול להוביל לסלט ״מושי״.

מצרכים:

2 כוסות עדשים (אם נזכרים מספיק מוקדם, עדיף להשרות במים כמה שעות. זה גורם להן להיות בריאות יותר). מבושלות ומצוננות

חופן פטרוזיליה

חופן כוסברה

בצל ירוק

חסה

בזיליקום ו/או נענע

3-4 כפות שמן זית

מיץ מכחצי לימון

מלח ופלפל

חופן חמוציות

אופן ההכנה:

שימו לב כי לא ציינתי את כמות הירוקים במתכון. היחס בין החומרים מתאים לכל חיך וחיך. יש שאוהבים יותר פטרוזיליה, פחות כוסברה ומעט חסה. ויש להפך. יש גם כאלה שכוסברה לא נכנסת להם הביתה. בקיצור, הבנתם את הכוונה. הכמות תותאם למכין המנה. זו גם הסיבה שאת העדשים שמים בסוף ההכנה, כך שהכמות תתאים לכמות הירק החתוך.

בישול העדשים: בסיר עם מים המכסים את העדשים ועוד 1-2 ס״מ. ככה. בלי מלח ובלי כלום. מרתיחים ומנמיכים את האש. כאמור, זמן הבישול המומלץ לא מדוייק. ותלוי בטריות העדשים. המטרה היא שהעדשים יצאו לעיסות ולא רכות מדי. מדי פעם טועמים עד שמגיעים לפריכות המתאימה.

קוצצים את הירוקים דק דק. כולל את החסה. הסלט הזה אוהב את הירוקים שלו חתוכים דק-דק!

מניחים את הירוקים ומעליהם את העדשים. מוסיפים שמן זית, לימון ותבלינים. מערבבים.

בסוף מוסיפים את החמוציות. ומה-זה נהנים!

בתיאבון!